שלום חברים ירוקים – עדכון חורף

איזה מזל, התחיל לרדת גשם. הימים כבר קצרים ומעוננים והשמש נמוכה בדרום, כמה טוב שבא החורף.

מזג אוויר:

לפני שבועיים, בסופה הראשונה, ירד בבני ציון ברד בגודל של אבני חצץ גדולות, שהשמיד באופן סופי את כל גידולי הקיץ. אם אני לא הזדרזתי להחליף את העגבניות בכרוב, מזג האוויר החליט בשבילי. ההרס היה גדול וחברים נוספים מהאזור גם נפגעו. בנושא הזה אני רוצה לאחל לכולנו, שאלו יהיו הצרות שלנו, ואם ניפגע אז רק ממשקעים כבדים. כולי תקווה שהסופות הבאות יהיו עדינות יותר.

כמקובל בארצנו שטופת השמש, אחרי הגשם הראשון לא יוצאים יותר לגינה. ובכן ידידי מגדלי הירקות, בשבילינו זוהי העונה הטובה ביותר לצאת החוצה וליהנות משפע הירוקים, הגדלים כמעט באופן טבעי. נא לא לתת לחורף למנוע מאיתנו להמשיך וליהנות מהשפע.

שתילות:

ירקות החורף הראשונים לעונה, שנשתלו בספטמבר, כבר סיימו את המחזור שלהם. שתילת אוקטובר נותנת פרי נהדר, ושתילת נובמבר בדרך הנכונה. על מנת לאכול גם בינואר פברואר אני ממליץ לשתול מחזור נוסף בחודש הקרוב. לאחר מכן אפשר להמתין בינואר פברואר ולשתול בתחילת מרץ מחזור נוסף ואחרון של ירקות חורף. באפריל נתחיל שוב עם גידולי הקיץ.
מומלץ לא לשתול יום או יומיים לפני סופה גדולה, אבל ברוב רובם של הימים הגשומים אי בעיה לשתול או לזרוע.

אדמה:

לאחר הגשמים הגדולים אפשר לראות היכן מצטברים מים בגינה ויוצרים שלוליות. צמחים סובלים ממים עומדים באזור השורשים שלהם. מומלץ לצאת עם מעדר מייד אחרי הגשם ולחפור תעלות, ע"מ לנקז את המים אל מחוץ לשטח הגידול. בגשם הבא המים כבר יזרמו מהגינה לבד.

בדרך כלל אחרי הגשם נוצר על פני האדמה קרום דק, אטום וצפוף. שכבת האדמה העליונה נסגרת, ומונעת מאוויר לחדור אליה. אני ממליץ לעבור עם מקלטרת ידנית או עם האצבעות ולפורר את הקרום הזה. בפעולה זו אנו גם מערבבים את נבטי העשבים מבין הירקות וחוסכים עישוב בהמשך. לא כדאי לחדור עמוק מדי לתוך האדמה ע"מ לא לפגוע בשורשי הצמחים הרצויים, כמה ס"מ יספיקו.

השקיה:

החל מלפני שבועיים אני סגרתי את הברז הראשי להשקיית כל הגינה. הגשמים אמורים לתת מספיק מים לפחות עד מרץ-אפריל. בימים שאין גשם שתילים רכים מקבלים 5 דקות מים, רק לצורך הרטבה של השכבה העליונה של האדמה. צמחים בינוניים וגדולים שולחים שורשים עמוקים יותר, שם האדמה רטובה כל הזמן. במידה ולא ירד גשם שבוע שלם, אפשר להשקות באופן חד פעמי בערך ליטר לכל צמח. עצים ושיחים לא זקוקים להשקיה בכלל.

קומפוסט:

זה הזמן האידיאלי לפזר קומפוסט סביב הצמחים הרב שנתיים (עצים, שיחים, תבלינים וכו'). עץ בוגר יכול לקבל 30 ליטר קומפוסט, שיח גדול 15 ליטר קומפוסט ושיח תבלין (מרווה, זוטה לבנה, רוזמרין, לואיזה וכד') 5 ליטר. צמחים צעירים וקטנים לפי הרגש. אם הקומפוסט מוכן ובשל אין חשש לנזק מעודף.

את הקומפוסט מפזרים מסביב לצמח בשטח שמתחת לנוף שלו. מומלץ שהקומפוסט לא יבוא במגע עם הגזע. כדאי להצניע את הקומפוסט בעדינות לתוך האדמה או לחפות מעליו בעלים יבשים. הגשם יספח אליו את החומר ויחדיר אותו לעומק האדמה.

חלק מהצמחים לא מתפתחים בעונת החורף (עצים נשירים, ורדים, לואיזה, למון גראס, נענע וכו') האדמה שתועשר ע"י הקומפוסט בחורף תשמש אותם לצימוח בריא החל מהאביב לתוך הקיץ.

בשטח גינת הירק ובאזורי שתילת הצמחים העונתיים היינו אמורים להוסיף את הקומפוסט כבר בשלב הכנת האדמה, לפני השתילה. במידה וזה נעשה אין צורך להוסיף קומפוסט נוסף, אמור להיות לצמחים מספיק מזון לכל עונת הגידול. במידה ולא התבצע, ניתן לפזר בין השורות ולהצניע בעדינות.

עשביה:

הרטיבות, אורך היום והטמפרטורה של העונה, מודיעים לעשבים שעכשיו זמן טוב לנבוט. מבחינתי, למעט באזורי הגידול, העשבים ברוכים ומזומנים מכמה סיבות:

– העשביה הטבעית שייכת למקום ומשום כך מעשירה ומאזנת את הסביבה.
– העשב מחזיק את האדמה ומונע סחיפה.
– העשבים מגדילים את המסה האורגנית של השטח וזה תמיד טוב.
– המרבד הירוק הטבעי והפריחה האביבית אין שני להם ביופיים.

אני ממליץ לא להילחם בעשביה מלחמת חורמה, אלא לעבוד איתה ולשלוט בה.

הטיפול הטוב ביותר הוא כיסוח. הכיסוח מדכא את הצימוח, אך לרוב לא הורג את הצמח. הגזם המתהווה מהפעולה יכול לשמש כחומר גלם מעולה לקומפוסט או חיפוי, או לשכב על האדמה ולהתפרק לתוכה. חשוב מאוד, על מנת לא להגדיל את כמות העשבים, לבצע כיסוח אחרון מייד אחרי שלב הפריחה, לפני שהעשבים יפיקו זרעים לעונה הבאה. זה יקרה לקראת האביב ואשלח תזכורת בנושא.

דרך נוספת לטיפול בעשבים היא קילטור האדמה. פעולה זו הופכת את העשבים לתוך האדמה ושם הם מתפרקים ומעשירים אותה. שיטה זו היא יותר אגרסיבית וכמו כן מטפלת בנושא לטווח ארוך יותר ויותר ביעילות.

זבל ירוק:

זבל ירוק הוא גידול צמחים במיוחד לצורך השבחת האדמה. הכוונה בד"כ היא לצמחים ממשפחת הקטניות, הידועים ביכולת הטבעית שלהם "לקשור" חנקן. החנקן הוא אחד היסודות החשובים ביותר לצמח ושפע שלו יבטיח צימוח מהיר ובריא. כל אחד מצמחי משפחת הקטנית טוב בעבודה הזו. לדעתי הקטניות הטובות והישימות ביותר לצורך זה הן התלתן והאספסת. אומנם אינם מן המזונות הנפוצים, אך בכל מקרה ע"מ להפיק מהם את הזבל הירוק אנו קוצרים או מקלטרים אותם לפני שלב הפריחה. (מאוחר יותר הם משתמשים בחנק שאגרו לפירות זרעים שלהם ולא ישאירו לנו אותו באדמה {לכן, דרך אגב, הקטניות הן מזון עשיר בחלבון – לא אפרט יותר.}).

ניתן לזרוע את הקטניות בכל שטח שאיננו מנוצל, לרבות במעברים בין הערוגות, על המדשאה בין עצי הפרי, בערוגות שלא מגדלים בהן ובשטחים המיועדים לגידול בעונה הבאה. מפזרים את הזרעים על האדמה בשטח הרצוי ומערבבים עם האדמה בעדינות בעזרת מגרפה גסה. בעונה זו אינם זקוקים להשקיה כלל. ניתן לקצור את התלתן והאספסת מספר פעמים ולהשתמש בחומר הקצור לצורך חיפוי או הכנת קומפוסט. או לקלטר אותם לתוך האדמה.

גידולים אילו הם חזקים מאוד וידכאו עשביה לא רצויה בסביבתם.

גידולים מומלצים:

בנוסף לרשימת הגידולים הסטנדרטית (חסות למיניהם, כרוב, כרובית כלרבי, ברוקולי, עלי ביבי, סלק, סלק עלים (מנגולד), כרוב סיני, רוקט, ארוגולה, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, סלרי, כרישה, בצלים למיניהם, אפונות, פול, ותות שדה. גזר, סלק צנוניות וצנונים למיניהם (שורשים) בזריעה בלבד) הייתי רוצה לתת דגש על שלשה גידולים נוספים לעונה זו:

1. תפוח אדמה:

– תפוח אדמה הוא שורש ממשפחת הסולנים (כמו העגבנייה, החציל והפלפל) ואינו קרוב משפחה של הבטטה הקיצית.
זרעי התפוח הם התפוחים עצמם, כשמכל אחד מהם יוצאים רבים כמותו. תפוח האדמה אוהב קרקע פריכה ויתקשה לגדול באדמה דחוסה ומהודקת.
– ניתן לחלק את תפוח אדמה למספר חלקים ולזרוע כל אחד מהם. חשוב לוודא שבכל חלק יש לפחות "עין אחת" (עיניים – הבליטות השקועות ע"ג התפ"א). לאחר החיתוך לייבש את החלקים כמה ימים לפני השתילה, אחרת יירקבו.
– מכניסים את התפ"א למקום חשוך לכמה ימים עד שמבחינים בבליטות קטנות מאזור העיניים ואז הם מוכנים לשתילה.
– מרווחי זריעה: 40 ס"מ.
– עומק זריעה: 5 ס"מ.
– מרווח בין שורות: 60 ס"מ.
– במיוחד לאחר השתילה וגם לאורך הגידול לא להשקות הרבה, למניעת ריקבון.
– התפ"א מוכן לאחר מתי שעלי הצמח מתייבשים. (כ-4 חודשים).
– איסוף: חופרים באדמה ומוציאים.
– שימור: ניתן להשאיר את התפ"א בתוך האדמה במשך עונה שלמה ולהוציא כל פעם רק מה שאוכלים. לא להרטיב את השטח בו טמונים תפוחי האדמה המוכנים.

2. שום:

– שום המאכל הוא פקעת ממשפחת השומיים (כמו הבצל, הנרקיס והחצב).
– ראשי שום מגדלים משיני שום. כל שן הופכת לראש. מומלץ לקנות שום "ישראלי" בצורת שום, ולא שום סיני מנופח בחבילות של ארבעה כדורי פינג פונג שולחן.
– זורעים כל שן עם השפיץ למעלה.
– מרווחי זריעה: 10 ס"מ
– עומק זריעה: 5 ס"מ
– מרווח בין שורות: 20 ס"מ
– השקיה רגילה
– ראש השום מוכן באביב עם תחילת הפריחה (המדהימה).
– איסוף: עוקרים מהאדמה.
– שימור: מאגדים בקבוצות ותולים ליבוש. בתנאים חשוכים ויבשים מחזיק מעמד עד לאביב הבא (אם מגדלים מספיק).

3. ארטישוק

– הארטישוק הוא צמח ממשפחת המורכבים.
– האיבר הנאכל בארטישוק הוא הפרח.
– כל צמח מניב פרח אחד ולאחר מכן מת. מבסיס לאחר סיום המחזור, מצמיח הארטישוק חוטרים חדשים מבסיסו וכך מתחדש (כמו בננה ואננס למרות שממשפחות שונות).
– עונת שתילה: סוף הקיץ
– מרווחי שתילה 80 ס"מ.
– זמן גידול כ – 6 חודשים.
– השקיה רגילה
מה במשתלה:

– כל שתילי ירקות החורף ותבלינים – אני ממשיך להנביט כל העונה.

– שתילי ארטישוק משני סוגים.

-זרעי ירקות אורגניים – זרעים אורגנים של צנונית, גזר, סלק, פטרוזיליה שורש וסלרי שורש (כרפס)
– תותי שדה אחרונים – כל הקודם זוכה.

– הגיע עוד קומפוסט אורגני משובח (הקומפוסט ארוז בשקים לשימוש רב פעמי).

סדנאות:

סדנא מעשית ללימוד גידול ירקות אורגנים.

הסדנא בעלת אופי ענייני ומטרתה לתת בסיס תיאורטי ומעשי בנושאים הקשורים לגידול הירקות.

הסדנא מתמקדת בנושא הקמת גינת הירק, משלב בחירת המיקום דרך הכנת האדמה, השקיה ועד השתילה.

בברכת חורף חמים גשום ופורה

מתן הגנן