יוני בגינה – הקיץ החם מגיע

מה מתרחש ביוני בגינה

הקיץ החל ואנו מרגישים את החום המגיע עלינו לטובה. השמש ברום השמים, בחלק הכדור שלנו, והצמחים יקבלו את מירב שעות האור. הטמפרטורות, שלא כמו האור, עדיין מתגברות ויגיעו לשיאן בעוד חודש חודשיים.

כפי שהבחנו היטב, במהלך החורף האחרון ארצנו הקטנה לא בורכה בגשם רב. למעשה, אם נביט סביבנו על הטבע, נבחין כי בעונה זו רוב הצמחייה מתייבשת ומחכה לחורף הבא. בבואנו לגדל בקיץ, אנו מפירים את חוקי הטבע על ידי פעולה פשוטה הנקראת השקיה. התערבות באמצעות השקיה מאפשרת גידול צמחים בתנאים בהם לא היו יכולים לגדול מעולם. גינות הירק שלנו, וכל השטחים המושקים, הופכים לנווה מדבר בסביבה היבשה והחמה, ולכן, מושכים אליהם אורגניזמים רבים, כגון פטריות, כנימות, חרקים, עשבים, זוחלים, יונקים וציפורים. חלקם מזיקים וחלקם מועילים. כדאי לשים לב למתרחש בגינה, ולגנן בהתאם.

שתילות:
זה הזמן לשתילות אחרונות של גידולי הקיץ.
במהלך השבועות הקרובים, כדאי לשתול את המחזור האחרון של משפחת הדלועים (מלפפון, קישוא, דלעת, אבטיח, מלון, דלורית וכו').
כדאי להזדרז גם עם משפחת הסולניים (עגבנייה, חציל ופלפל). האחרונים יכולים להישתל במהלך כל הקיץ, אך ככל שנקדים בשתילה, כך יתנו פרי לתקופה ממושכת יותר.
שאר גידולי הקיץ (חמניות, תירס, שעועיות, במיה) בעלי מחזור קצר יחסית ויוכלו להמשיך להישתל לאורך הקיץ, ככל שיאפשר המקום בגינה.
תבלינים ניתן לשתול לאורך כל העונה.
בכל מקרה אני ממשיך לגדל שתילים של כל ירקות הקיץ עד סוף אוגוסט. .

השקיה:

למרות החום המתגבר, לא צריך להגזים עם ההשקיה. המים נדירים והצמחים לא בהכרח ישמחו לעודף מים.
באופן כללי עלינו לשאוף להשקות את הגינה כמה שפחות פעמים במהלך השבוע. ריווח ההשקיות מאפשר השקיה גדולה יותר בכל פעם וכך ספיגה עמוקה יותר באדמה. טכניקה זו גם חוסכת מים וגם משפרת את גידול הצמח.

כמה להשקות?
זוהי שאלה שנשאלת רבות. השקיה היא עניין של רגש. אני תמיד משקה הכי מעט שאני מרגיש שאפשר, ופשוט בודק את מצב הצמחים.
בשתילה חדשה כדאי להשקות מעט כל יום, וככל שהצמחים גדלים כך לרווח בין ההשקיות
אחת לחודשיים מומלץ לשטוף את האדמה, ע"י השקיה חד פעמית ארוכה של שעתיים שלוש.
בכל מקרה כדאי לדחוף את האצבע מדי פעם לאדמה ולהרגיש.
ערוגות ריקות או חלקים לא מנוצלים כדאי ליבש.
עצי פרי בוגרים, להשתדל לא להשקות יותר מפעמיים – שלוש בשבוע.

דשא (בכל מקרה רעיון גרוע למחוזותינו – אבל ממש כיף ומפנק) ניתן גם להרגיל לפחות מים בפחות השקיות. אם משקים דשא (או כל צמח אחר) לעיתים תכופות, הוא מפתח שורשים רדודים, ומתרגל לשתות הרבה. ריווח ההשקיות יגרום לו להעמיק שורשים ולצרוך מים ביעילות גבוהה יותר. העמקת שורשי הצמח גם מיעלת לו את יכולת צריכת המינראלים הדרושים לצימוח בריא. אפילו 15 דקות פחות מים לדשא בשבוע חוסכות כמות אדירה של מים.

מזיקים ומחלות:

כאמור, יצרנו סביבה פורייה ביחס לסביבה ועם שפע החיים שיצרנו, באים אורחים רבים לסעוד את יבולינו. לראייתי, גינה ללא מזיקים בכלל אינה ראויה למאכל, כך שניתן גם להודות לציפור שאוכלת מהעגבניות שלנו ומראה לנו שהן בריאות גם לנו. ובכל זאת, הגינה היא בשבילינו ואנו צריכים להיות מהפירות שלה.

שתי הבעיות העיקריות בגינה הן בד"כ פטריות עלים וכנימות. על שתיהן דיברתי בעדכון האביב אך אחזור שוב:
בפטריות עלים ניתן לטפל באמצעות תמיסה של חצי כפית סודה לשתיה בליטר מים (עובד נהדר, אך לא מאד אקולוגי), או באמצעות תכשיר אורגני ע"ב שמן עץ התה ודומיו (ניתן עכשיו להשיג גם אצלי). הטיפול חייב להתבצע אחת לשבוע וגם למשך כמה שבועות לאחר היעלמות התופעה. ראו קובץ מצורף
הפיתרון הטוב ביותר שאני מכיר לכנימות הוא ריסוס בתמיסה של חצי כפית סבון כביסה עדין בליטר מים. התמיסה היא מאוד עדינה לסביבה ופותרת נהדר את הבעיה. ראו קובץ מצורף
ניתן להגן מציפורים ע"י רשת דקה ולא צפופה (דחליל זה רעיון נהדר ויפה, אבל ממש לא עובד)
על פירות העצים ניתן להגן מעקיצות הזבובים ע"י עיטוף בשקיות נייר, או כיסוי העץ ברשת צפופה.

הפריית קישואים ודלעות:

רבים מאיתנו נתקלים בתופעה מוזרה בעת גידול קישוא ודלעת. הפרי מתחיל לגדול ולאחר מספר ימים נובל ונרקב.
תופעה זו נגרמת מכיוון שהצמח חונט פרי לפני שהתבצעה הפריה בפרח, על מנת להרוויח זמן. במידה ולאחר מספר ימים עדיין לא הופרה הפרח יבול הפרי. לצמח אין שום הצדקה לגדל פרי אם לא לצורך זרעים של הדור הבא ולכן הוא יוותר עליו.
הקישוא והדלעת מגדלים על אותו הצמח שני פרחים שונים, האחד זכרי והשני ניקבי. הפרחים הם גדולים ולעיתים רחוקים אחד מהשני. בד"כ החרקים מעבירים את האבקנים מהפרח הזכרי לפרח הנקבי ומאפשרים הפריה. במקרה של הקישוא והדלעת הטבע מתקשה לעשות זאת, ואם נרצה יותר פרי ניאלץ לעזור לצמח ולוודא את ההפריה בעצמנו.

מה עושים?
1. נזהה את הפרחים הזכריים והנקביים
הפרח הזכרי צומח על גבעול מיוחד משלו באורך כ- 20 ס"מ. במרכז הפרח עמוד אבקנים אחד. ראו קובץ מצורף
הפרח הנקבי פורח בצמוד לגבעול הראשי של הצמח. במרכז הפרח עמוד מפוצל למספר פלחים או מספר עמודים ראו קובץ מצורף

2. נצא אל הגינה מוקדם בבוקר, נקטוף פרח זכרי וניגע עם העמוד שבמרכזו בעמודים שבמרכז הפרחים הנקביים. מידי כמה פרחים נחליף את הפרח הזכרי.

כדאי לחזור על זה בכל הזדמנות. כמות הפרי תגדל משמעותית – באחריות.

עונה נעימה ופוריה
להשתמע.