הקמת ערוגת ירקות – מאמר

הקמת גינת ירק וגידול ירקות אורגנים בסמוך לבית היא חוויה מקסימה ופשוטה להפליא. כל אחד יכול ובקלות. השלב הקשה ביותר הוא להחליט שעושים, ומשם הדרך להצלחה היא בטוחה. כמובן שיש דברים אותם לומדים עם הזמן ומשתפרים, אבל 90% מההצלחה פשוט תלויה בעשייה.

בגינת הירק ניתן לגדל את כל הירקות והתבלינים הקיימים בשוק: עגבניה, מלפפון, חציל, קישוא, פלפל, פלפל חריף, חסה, כרוב, כרובית, קולורבי, ברוקולי, צנונית, גזר, סלק, רוקט, אורוגולה, מיזונה, פטרוזיליה, סלרי, כוסברה, מונגולד, כרוב סיני, שעועית, אפונה, פול, לוביה, תות שדה, בצל, בצל ירוק, כרישה, עירית, שום, תפ"א, בטטה, דלעת, אבטיח, מלון, ארטישוק, גרניום לימוני, עשב לימן, לואיסה, מליסה, מרווה, זוטה לבנה, זעתר, אורגנו, תימין, שיבא, רוזמרין, פיגם ורבים נוספים.

עושה חשק? אז מה שנותר הוא, להפשיל שרוולים, לצאת לגינה, לעשות וליהנות. לבריאות.

הכלים הדרושים:(ניתן לרכוש בכל חנות לציוד טכני)

– את חפירה טוריה
– קלשון (רצוי בעיקר באדמות כבדות)
– מגרפה גסה
– מקלטרת

חומרי הגלם הדרושים:

קומפוסט

– צינורות וטפטפות להשקיה

שתילים וזרעים

שלב ראשון: מיקום ותכנון הגינה – תכנון טוב חוסך עבודה כפולה

לפני שנתחיל ממש להכין את השטח יש לבחור את מיקום הגינה האורגנית.
השטח האופטימאלי אמור לקבל שמש מלאה במשך כל שעות היום, אך ניתן להגיע לתוצאות נהדרות גם ב 5-6 שעות אור. הכלל המנחה בנושא השמש הוא "כל המרבה הרי זה משובח". השמש זורחת במזרח ושוקעת במערב. מסלולה בקיץ נוטה לרום השמים ובחורף נוטה לכיוון דרום. חשוב לוודא שהצד הדרומי של הגינה יהיה פנוי מעצים גבוהים או שיחים קרובים, אשר יצלו על הגינה מקרינת השמש החיונית. בגינות קטנות וצפופות קשה יותר למצוא מיקום אופטימאלי אך תמיד נמצא מקום בו נתוני השמש מספיקים.
ישנם גידולים הדורשים הצללה או כיסוי ניילון, אך לרוב אילו גידולים אותם אנו מגדלים מחוץ לעונה הטבעית שלהם, כגון עגבנייה ומלפפון בחורף. בשלב זה לא נעסוק בהתחכמויות אילו, אלא בגידולים טבעיים לפי עונות השנה.

בבתים רבים קיימת גינת נוי על שטח החצר. במקרה כזה ניתן למצוא כמה פינות קטנות בין צמחי הנוי ולגדל בהם את הירקות, או להקצות קטע במיוחד לנושא, אפילו על חשבון גינת הנוי. הירקות הם גם צמחים יפים מאוד ובשילובם בגינה, ערכה האסטטי רק יעלה
לאחר שבחרנו את האיזור המיועד נגדיר ונסמן אותו.

את השטח המוגדר יש לחלק לערוגות (2ד). הערוגות הן השטח בו בסופו של דבר נשתול את הצמחים עצמם. בין ערוגה לערוגה ישנו שטח מעבר עליו נדרוך במהלך השהיה והטיפול בגינה. יש לוודא כי הגישה לכל שטחי השתילה (הערוגות) אפשרית ונוחה. אני ממליץ על רוחב מעברים של כ- 50 ס"מ, או יותר במידה ואין הגבלה של שטח. רוחב הערוגות יכול לנוע בין 30 ס"מ ל 120 ס"מ תלוי ברצונו של בעל הבית. ניתן לתכנן ערוגות בכל צורה העולה על הדעת ולחלק את השטח לכמה ערוגות שרוצים.
מומלץ לתכנן שורת תבלינים בשטח הגינה. מעבר לערך התזונתי שלהם, הם מגנים על הגינה ממזיקים.
לי הכי נוח לעשות ערוגות ישרות ברוחב מטר אחד, אך לא להתבייש לתת ליצירתיות שלכם דרור. חשוב לזכור כי הגינה היא שלכם והיא מקום ממנו אתם צריכים להפיק הנאה.

שלב שני: הכנת האדמה

תיחוח האדמה:

ברוב המקומות בהם האדמה עומדת תקופה ממושכת, היא מתהדקת ומאבדת את החיות שלה. לכן בתחילתו של התהליך יש לתחח את הקרקע (להפוך את האדמה, לאוורר ולפורר אותה). את פעולת התיחוח ניתן לבצע באמצעות את חפירה, טוריה או קלשון (מומלץ באדמות כבדות). פשוט נועצים את הכלי כמה שיותר עמוק באדמה, מוציאים מלוא הכף ומפזרים בחזרה לאותו המקום. ניגשים לאזור המיועד ומתחילים להפוך את האדמה מקצה לקצה. יש להשתדל לא לדרוך על האדמה המוכנה ע"מ לא להדק אותה. ככל שנעמיק את התיחוח כך נתיב עם הצמחים המיועדים לשתילה.

יתרונות התיחוח:

– החדרת אוויר לקרקע וחידוש הפעילות המיקרו-אורגניזמית
– שיפור ניקוז המים בבית השורש של הצמח.
– יצירת מצע רך המאפשר לשורשי הצמח גדילה נוחה.

שלב תיחוח הקרקע הוא השלב הקשה ביותר מבחינה פיסית, אך החשוב ביותר לאיכות הגידול. אין צורך להתנפל על כל הפרויקט ביום אחד, למרות שזה אפשרי. ניתן לבצע את הפעולה בקטעים קטנים כל פעם עד שמסיימים. העבודה בגינת הירק צריכה לספק נחת ואינה מיועדת להיות עול על בעליה.

קומפוסט:

הקומפוסט הוא פסולת אורגנית (צואת בע"ח, שיירי מזון, צמחיה וכו'), אשר עבר תהליך של פירוק באמצעות מיקרו-אורגניזמים. תוצאת התהליך הוא מזון זמין לצמח. בטבע הצמחים גדלים, נובלים ומתפרקים לתוך האדמה, כך יש מזון לצמחים הבאים לגדול אחריהם. בשלבים ראשונים של גינה אנו משתמשים בקומפוסט

המוכן ע"מ להעשיר את האדמה ולשקם אותה. לאחר תקופת גידול ממושכת נוכל לצמצם את כמויות הקומפוסט מכיוון שמגידול לגידול האדמה ניבנת.
יש להשתמש בקומפוסט בשל. הקומפוסט הבשל הוא פריך, אוורירי ובעל ריח נהדר של אדמת יערים, קומפוסט מסריח – לא טוב. ניתן לקנות קומפוסט בכל משתלה 12-20 ₪ השק. רצוי להשתמש בקומפוסט אורגני, אם כי לא על כך ייפול דבר. כמו כן ניתן ורצוי להכין קומפוסט בבית מפסולת הגינה והבית. נפזר את הקומפוסט על שטח הערוגה המיועד בכמות של 15-30 ליטר למטר מרובע. נכון זה נשמע הרבה, אך זה משתלם. דין הקומפוסט כדין השמש "כל המרבה הרי זה משובח". את הקומפוסט המפוזר יש להצניע בתוך האדמה. בכדי לא להפוך את האדמה פעמיים, ניתן לפזר את הקומפוסט לפני שלב התיחוח (שלב שני) וכך לחסוך תיחוח נוסף

.

בניית ערוגה:

בשלב זה לפנינו שטח הערוגה מתוחח והאדמה מעורבבת בקומפוסט. בדרך כלל השטח המטופל כבר יהיה מוגבה מעט משאר פני השטח, עקב התיחוח המגדיל את נפח האדמה, שהייתה לפני כן דחוסה. הגבהה נוספת של הערוגה תגדיל את הגובה היחסי בין משטח השתילה לפני הקרקע. פעולה זו מאפשרת ניקוז טוב יותר של מים באדמה ומרחיקה עודפי מים משורשי הצמח. עודפי מים יגרמו לריקבון בשורשים ויפגעו באיכות הגידול. ככל שהאדמה יותר "כבדה" פעולה זו הכרחית יותר.
הגבהת הערוגה מסייעת גם בנוחות העבודה על הערוגה עצמה.

כל שצריך לעשות הוא להעביר אדמה מצידי הערוגה (המעברים) לערוגה עצמה. זאת נעשה באמצעות את חפירה או מגרפה, ע"פ הנוחות האישית

.
ניתן גם לתמוך את צידי הערוגה באמצעות קרשים בלוקים או כל חומר אחר, וליצור מעין ארגז בו נמלא את האדמה. בסיום בנית הערוגות רצוי לפלס את המשטח העליון באמצעות מגרפה על מנת לאפשר חלוקה שווה של מים על פני השטח
בשעה טובה סיימנו את הכנת האדמה.

שלב שלישי: השקיה

מים. צמחים אוהבים מים. צמחים ניזונים ממים. בישראל חסרים מים.
מטרת ההשקיה היא להביא מים ממקור המים (הברז הראשי) לצמח, כאן נוסיף גם דגש על חיסכון במים.
ישנן שיטות רבות להשקיה, החל מהצפה, דרך השקיה ידנית עם צינור, ממטרה, ממטירים וטפטפות. כל אחת מהשיטות תעשה עבודה נהדרת.
אני ממליץ על טפטפות (בשילוב ממטירים) מכמה סיבות: הסיבה העיקרית היא,כמובן, חיסכון במים. הטפטפות צמודות לקרקע, משקות בקצב איטי המתאים לקצב הצריכה של הצמח, מונעות שטיפה מיותרת של מים לעומק האדמה ומצמצמות אידוי, משקות את הצמח הנבחר ומצמצמות כמות עשבים במרחב. ניתן לחשב בקלות כמויות מים באמצעותם. השקיה ידנית עדינה לוקחת הרבה זמן. זה האחרון הוא מצרך יקר מאוד בימינו.
השימוש בטפטפות דורש השקעה (כמה מאות שקלים ? לא להיבהל) חד פעמית בתשתית, המשתלמת בטווח הארוך. הרכבת מערכת ההשקיה היא פשוטה כמו "לגו" לילדים ובפני עצמה חוויה טכנית נחמדה ומהנה.

החומרים הדרושים למערכת ההשקיה (מומלץ):

– צינור "עיוור" 16 מ"מ. -צינור ללא טפטפות.
– צינור "אינטגראלי" 16 מ"מ טפטפת כל 30 ס"מ 2 ליטרשעה
צינור עם טפטפות בנויות במרחק 30 ס"מ אחת מהשנייה ונותנות 2 ליטר בשעה כל אחת.
– מחברי שן טי – מפצל – כניסה אחת 2 יציאות
– מחברי שן ישר – מחבר בין שתי קצוות צינור
– מחברי שן זווית – שובר זווית 90' בצינור
– סופיות – מאפשר קיפול הצינור בסופו וע"י כך סגירת מעבר מים.
– מקבע שלוחה – יתד קטנה המקבעת את הצינור למקום הרצוי באדמה.
– טפטפות נעץ 2 ליטרשעה – ננעצות בצינור במיקום נבחר.
– מתזים – ממטרות קטנות הננעצות בצינור במיקום נבחר (כדאי עם ברז קטן לסגירה ופתיחה)
– חיבורי מעבר בין מקור המים הראשי למערכת השקיית הגינה – ספציפי לכל גינה

פתח גלרייה עם תמונות של הצינורות והמחברים

תהליך ההרכבה ? ממקור המים לכיוון הגינה:

א. נסדר יציאה לצינור 16 מ"מ מהברז הראשי. במידה וקיים מחשב השקיה בגינה, מומלץ להתחבר לאחד הברזים שלו, ולתכנן השקיית גינה דרך המחשב. ניתן להתקין גם שעון השקיה פשוט לצינור עצמו , או בר-מד הקובע את כמות המים להשקיה ספציפית, או ברז רגיל אותו נפתח ונסגור לפי הצורך. בשלב זה ניתן להתייעץ עם גנן.
ב. נמשוך צינור עיוור (ללא טפטפות) מהברז לכיוון הגינה.
ג. בהגיענו לגינה נפצל מהצינור העיוור (באמצעות מחברי טי) צינורות מטופטפים אותם נפרוס לאורך הערוגות. מרווח בין צינור לצינור צריך להיות 30 ס"מ ? במידה ורוחב הערוגה כ- 30 ס"מ נפרוס צינור אחד לאורכה, ובמידה ורוחב הערוגה כ- 1 מ' נפרוס 3 צינורות לאורכה וכן הלאה.
ד. על ערוגת בהן שותלים צמחים במרווחים גדולים מ- 30 ס"מ, כגון תבלינים, נפרוס צינור עיוור וננעץ בו טפטפות נעץ ספציפית לכל צמח ע"מ לא להשקות שטח לא שתול.
ה. נוסיף מתז או שניים לפי צורכי השקיה ספציפיים.
ו. בסוף כל צינור מטופטף נשחיל סופית אך לא נקפל עדיין את הצינור.
ז. כאשר המערכת מורכבת אך לא סגורה נפתח המים ונזרים בצינורות, כדי לנקות אותם מלכלוך שנכנס בתהליך ההרכבה. נחכה ליד סופי הצינורות וכאשר נראה מים נקיים זורמים דרכם נקפל ונסגור עם הסופית.
ח. מערכת ההשקיה מוכנה. כדאי להפעיל אותה ולבדוק נזילות, חיבורים רופפים ובעיות אחרות שמופיעות. משלב זה כדאי להפעיל את המערכת באופן קבוע כדי להתחיל את פעולת החיים של האדמה.
ט. לפני שלב השתילה ניתן (לא חובה) לחכות כמה שבועות, במהלכם לתת לעשבים לנבוט ולקלטר אותם לתוך האדמה. כך נצמצם את כמות העשבים בגינה. על פעולה זו ניתן לחזור כמה פעמים.

שלב רביעי: זריעה ושתילה

אדמה מתוחחת ומזובלת, שטחי השתילה מוכנים ומושקים, התשתית ל גינה אורגנית מוכנה. כל מה שנותר הוא להתחיל לגדל ירקות.
חשוב לברר אילו ירקות גדלים באיזו עונה ע"מ שלא נשתול, לדוגמא, עגבניות בחורף או גזר בקייץ.
מטרת הגינה היא לספק לנו ירקות טריים לאורך זמן, לכן לא הייתי ממליץ לשתול את כל שטח הגינה בפעם אחת. עדיף לשתול חצי או שליש וכעבור חודש ? חודשיים לשתול את השאר וכן הלאה. כך הבשלת הירקות תתבצע במדורג ונהנה מתנובה רצופה.
חוזק אקולוגי מושפע ממגוון. ככל שנשתול יותר זנים בשטח הגינה, כך חוזקה האקולוגי יגבר, הפוריות תעלה והחוסן מפני מחלות ומזיקים יגבר גם הוא.
ישנן שתי דרכים בהן ניתן להתחיל לגדל: שתילת שתילים וזריעת זרעים.

זריעה:

בתהליך הזריעה מפזרים את זרעי הירקות במקום הגידול הרצוי, מכסים במעט אדמה, משקים ומחכים. לכל זרע זמן נביטה משלו. חלקם ינבטו תוך יומיים וחלקם תוך שלשה שבועות. מרווחי הזריעה מצוינים ספציפית על אריזות הזרעים הנמכרות במשתלות. במידה והזריעה הייתה צפופה מדי יש לדלל לאחר הנביטה למרווחים הרצויים. במידה והנביטה הייתה דלילה מדי, יש לזרוע פעם נוספת במקומות הרצויים. אפשר גם להנביט זרעים בבית וכשמוכנים השתילים, להעביר אותם למקומם הרצוי. במקרה כזה, ניתן למלא אדמת עציצים במגש ביצים מקרטון ובכל שקע לזרוע זרע. להשקות בעדינות את המגש ולהמתין בסבלנות. ע"מ לזרז את התהליך, כדאי לכסות את המגש בכיסוי שקוף (ניילון או קופסת פלסטיק) עד הנביטה. לאחר שהשתילים מגדלים 3 עלים אמיתיים ניתן לשתול אותם בגינה. הצמחים החייבים זריעה באדמת הגינה הם: גזר, צנונית, וסלק. אני ממליץ גם לזרוע קטניות מכיוון שהזרעים גדולים ואחוזי הנביטה גבוהים.

שתילה:

כיום ניתן לרכוש שתילי ירקות אורגנים של רוב ירקות העונה.
השתיל הוא זרע מונבט ומגודל בחממה באדמה מיוחדת ובתנאים אופטימאלים לתחילת דרכו. מעיין אינקובטור. ברוב המקרים איכות הזרעים, מהם מונבטים השתילים, גבוהה יותר מזרעי האריזות הקנויות. תהליך ההנבטה אורך בין כמה שבועות לחודשיים וזהו זמן אותו ניתן לחסוך בגינה עצמה באמצעות שתילת שתילים.
בקניית השתילים רצוי להתייעץ עם המוכר על המרווחים לשתילה ודרך השתילה הספציפית לכל זן.
בשימוש בשתילי ירקות אחוזי הקליטה הם גבוהים מאוד ומניסיוני הגידול מוצלח יותר.

תנו לצמח אדמה טובה, שמש, מים והרבה אהבה.
את כל השאר הוא יודע לעשות לבד.
בהצלחה ובהנאה