ירקות קיץ – גידול עגבניה (משפחת הסולניים, רב-שנתי)

שתילה / זריעה: מרץ עד יולי
עומק זריעה: 0.5 ס"מ עד 10 ס"מ. ככל שנעמיק נקבל צמח חזק יותר אך נפחית את אחוזי הנביטה.
משך זמן הנביטה: שבוע עד שבועיים וחצי.
מרווחי שתילה: 50 ס"מ.

השקיה:

בטפטוף או בגומה (בכל מקרה לא בהמטרה), כ-1 ליטר מים לצמח בוגר ביום. בשבועות הראשונים יש להשקות מדי יום, לאחר כחודשיים רצוי להשקות פעם ביומיים ולאחר שלשה חודשים ניתן להשקות פעם בשלשה ימים. כמות המים הכללית נשארת כ- 7 ליטר בשבוע. השקייה פחותה מדי תגרום להתיבשות העלים והשקייה מרובה מדי תגרום להתבקעות הפרי. כדאי לעקוב אחרי הצמח ולהשתמש בחוש הרגש לצורך פעולת ההשקיה.
מתחילים לאכול: שלשה עד ארבעה חודשים.
מה אוכלים: פירות אדומים ובשלים. כל עוד העגבניה ירוקה היא רעילה!!!

זנים:

ישנם זנים רבים של עגבניות למאכל, לדוגמא: שרי, תמר, מוני מייקר (רגילה), ביף סטייק (גדולה) ומאות נוספים. הגידול הביתי מתבצע באותו האופן לגבי כולם. בהכללה ניתן לומר שככל שהפרי גדול יותר, כך יניב הצמח מספר קטן יותר של פירות. (עגבניית שרי תניב יותר פירות מעגבניית תמר).
קטיף: העגבניה מניבה פרי מתחילת הקייץ, ברצף, עד לתחילת החורף. לאורך כל העונה הצמח פורח, חונט פרי ומבשיל. כשהעגבניות הראשונות בשלות מתפתחות הצעירות על הצמח וכן הלאה. הצמח יפסיק להניב וימות כאשר הטמפרטורות יירדו באופן ניכר. אצלי העגבניות נותנות פרי עד סוף נובמבר בשדה הפתוח .
איסוף זרעים: זרעי העגבניה נובטים בקלות רבה, ניתן למולל מעל אדמה לחה עגבניה מהסופר, להקפיד על קרקע רטובה, ורוב הסיכויים שיצמח שם שיח עגבניות לתפארת. (לא תמיד יתקבל פרי טוב אם העגבנייה היא לא מזרעי מקור). אם נחפוץ לשמור זרעים לשנה הבאה, יש לתת לעגבניה להבשיל על הצמח כמה שיותר, לאחר מכן לרסק אותה ביד ולשטוף את הזרעים מהפרי בעזרת מסננת. את הזרעים יש לייבש ולשמור במקום קריר ויבש.
גידול מחוץ לעונה: ניתן לגדל עגבניות גם בעונת החורף בעזרת חממה. החממה שומרת על טמפרטורות גבוהות גם כשתנאי הסביבה קרים מדי לגידול הצמח. יש לקחת בחשבון שתנאי החממה, הלחים והפחות מאווררים, מעלים את הסבירות להתפתחות מחלות.
מידע נוסף: הדליה:העגבניה היא צמח משתרע. באופן טבעי היא שולחת ענפים לגובה והם מתפרשים לצדדים. לצורת הגידול הטבעית שלה יש כמה חסרונות מבחינתנו: שטח גידול גדול (יכול להגיע ל-5 מ"ר לצמח ויותר), המצאות הצמח בקרבת האדמה הלוהטת בקייץ (אידוי רב ושריפת עלים), תנועת אוויר פחותה בין הענפים(מחלות ופטריות), פירות נוגעים בקרקע (מזיקים חודרים לפרי). בחקלאות הקונבנציונאלית (המשתמשת בחומרים בלתי קונבנציונאלים) מגדלים שדות גדולים של עגבניות משתרעות. עגבניות אילו מיועדות לתעשית המיץ, הקטשופ ורסק העגבניות ומטופלות בכימיקלים רבים למניעת התופעות הנ"ל.
על מנת לגדל יותר שיחים על שטח נתון ולצמצם את החסרונות הנ"ל, נהוג לבצע את פעולת ה"הדליה". הרעיון הבסיסי והפשוט של פעולה זו, הוא להרים את ענפי השיח מפני האדמה ולמעשה לתלות את ענפי השיח באוויר (העגבניה אינה מטפסת).

כיצד מדלים?

יש ליצור מבנה בגובה מטר שניים מעל השיח ולמשוך ממנו חוטים כלפי בסיס הצמח, ללפף בעדינות את ענפי העגבניה על החוטים האנכיים ובצורה כזו לכוון אותם כלפי מעלה. אפשר גם לקשור את הענפים בעדינות לרשת מוצקה או לכל מבנה אחר הצמוד לשיח. ניתן גם לגדל את השיח בתוך כלוב מרשת ולאפשר לו לגלוש ממנה החוצה. כמספר המגדלים כך מגוון השיטות בהן ניתן להשתמש. חשוב להבין את הרעיון ומכאן כל הדרכים כשרות